כאשר הרכב שמלפנים נוסע לאט, העקיפה (超車) עשויה להיראות בחירה שכיחה, אך למעשה זהו מעשה נהיגה הכרוך בסיכון ניכר. לפני תחילת העקיפה יש לבחון יחד את קטע הדרך, מצב התנועה בשני הכיוונים, תנועת כלי הרכב שמלפנים, והאם יש מקום לחזור בבטחה לנתיב המקורי לאחר העקיפה.
דרישות העקיפה שקבע סעיף 101 לכללי הבטיחות בדרכים
סעיף 101 לכללי הבטיחות בדרכים של טאיוואן (道路交通安全規則) קובע יחד את התנאים שבהם העקיפה אסורה, ואת הסדר שיש לקיים כאשר עקיפה באותו נתיב מותרת.
סעיף 101 אוסר עקיפה בקטעים שבהם הוצבו שלטים המציינים דרך מפותלת, מדרון תלול, גשר צר, מנהרה או צומת, וכן במעבר מסילת ברזל ובקטעי עבודות דרך.
נוסף על כך אין לעקוף במקומות או בקטעים שיש בהם שלט בית ספר או בית חולים, או שלט או סימון אחר לאיסור עקיפה, כאשר רכב ממול מתקרב, או כאשר מלפנים נוסעים ברצף 2 כלי רכב או יותר.
כדי לעקוף את הרכב שמלפנים באותו נתיב על נהג הרכב שמאחור לצפור תחילה שתי צפירות קצרות או להבהב בפנסי החזית פעם אחת. אין להשתמש בצופר או בפנסי החזית שוב ושוב כדי לכפות על הרכב שמלפנים לפנות דרך (允讓).
הרכב מאחור רשאי לעקוף רק לאחר שהרכב שמלפנים האט ופינה הצידה, או הביע כוונת פינוי בסימן יד או במחוון הכיוון הימני (方向燈).
אחר כך מדליק הרכב העוקף את מחוון הכיוון השמאלי, עובר משמאל תוך שמירת מרווח של 0.5 מטר לפחות מן הרכב שמלפנים, ולאחר הבטחת מרחק בטוח מדליק את מחוון הכיוון הימני וחוזר בבטחה לנתיב המקורי.
סדר האיתות והפינוי באותו נתיב אין פירושו שהעקיפה מותרת גם במקום או בתנאי איסור. לפני תחילת העקיפה יש לבחון יחד את כל דרישות סעיף 101.
תיק תאונה אנונימי שטיפל בו המשרד
בתיק אנונימי שטיפל בו משרד זה נהג A על אופנוע (機車) עם הנוסע B בדרך הררית. מלפנים היו 2 מכוניות נוסעים (小客車), ורכב מס׳ 1 שבראש נע לאט, ולכן גם רכב מס׳ 2 והאופנוע התקדמו במהירות איטית.
A ביקש לעקוף את שני כלי הרכב ונכנס לנתיב הנגדי (對向車道) והאיץ. גם רכב מס׳ 2 התכונן לעקוף את רכב מס׳ 1, ולאחר הדלקת מחוון הכיוון נכנס לנתיב הנגדי בתוך פחות משנייה אחת (1). לאופנוע לא נותר די זמן לבלום, והוא התנגש ברכב מס׳ 2.
B נפגע פגיעת ראש חמורה ומת במקום, ו-A הועבר לבית החולים כשהוא חסר הכרה.
משפחות A ו-B ראו תחילה ששינוי הנתיב הפתאומי של רכב מס׳ 2 הוא הסיבה העיקרית להתנגשות. התיק עבר להתדיינות, ובמהלכה נעשו כמה פעמים הערכות מומחה (鑑定) על התאונה.
לפי תוצאות ההערכה נקבע שהאחריות העיקרית להתנגשות זו מוטלת על A. מסקנה זו הוגבלה לעובדות תיק זה. בהערכה נשקלו יחד ניסיונו של A לעקוף את 2 כלי הרכב שמלפנים שנסעו ברצף, כניסתו לנתיב הנגדי, נסיעתו במהירות שמקשה להותיר די זמן לבלום, אי-עשיית אותות הצופר ופנסי החזית שנקבעו, תנועת שינוי הנתיב של רכב מס׳ 2, מבנה הדרך והנתיבים, ושאר הראיות שהושגו.
אין פירוש הדבר שהחמצת אות אחד שנקבע תקבע תמיד את האחריות. הרשלנות (過失) בעקיפה משתנה לפי מקום התאונה, מבנה הנתיבים, המהירות, תנועת כלי הרכב, האותות, מרווח הזמן, שדה הראייה ושאר הראיות.
מה יש לבדוק בקביעת האחריות לתאונה
לפני העקיפה יש לבדוק תחילה אם המקום או מצב התנועה אוסרים את העקיפה. אם חל הליך העקיפה באותו נתיב, יש לבצע את אות הצופר או פנסי החזית שנקבעו בלי לכפות על הרכב שמלפנים לפנות דרך, להמתין לסימן פינוי ברור, ואחר כך להשלים את העקיפה תוך הבטחת מרווח מספיק ומרחק חזרה בטוח.
עמידה בהוראות סעיף 101 חשובה, אך כשלעצמה אינה מבטיחה הימנעות מתאונה ואינה מבטיחה את תוצאת ההערכה או ההתדיינות לאחר מכן. על הנהג להשאיר מרווח בטיחות נוסף ולהגיב לפי המצב מלפנים.
כחומר משלים ניתן לעיין בתרשים תקנות העקיפה וההליך. משום שזהו חומר משני, בבדיקת הדרישות החוקיות ראוי לראות גם את התקנה הרשמית העדכנית.
ראו גם:
מאמר זה הוא מידע משפטי כללי על תקנות העקיפה בטאיוואן ועל קביעת האחריות לתאונה, ואינו ייעוץ משפטי בעניין מסוים, ואין לקרוא בו קביעת תוצאה מסוימת. האחריות בפועל עשויה להשתנות לפי מקום התאונה, תנועת כלי הרכב, המהירות, האותות, הראיות, ההערכה והדין העדכני ביותר, ולכן יש לבחון כל תיק קונקרטי בנפרד על יסוד החומרים הנוגעים בדבר.
