שלום, אני עורכת הדין Wei Tseng (曾雋崴) בטאיוואן.
היום ברצוני לדבר איתכם על דמי הפיטורים (資遣費) בטאיוואן.
רבים מכם כבר יודעים זאת.
במדינות מסוימות — קוריאה, למשל — על החברה לשלם מענק פרישה גם כשהעובד מפסיק מעצמו
בטאיוואן הכלל שונה:
חובת תשלום דמי הפיטורים נולדת רק כאשר החברה מפטרת את העובד.
אם העובד מפסיק מעצמו, אין החברה חייבת לשלם דמי פיטורים.
אולם אם העובד מבצע מעשה בלתי חוקי,
מפר את כללי החברה (工作規則),
או נעדר מן העבודה בלי סיבה 3 ימים רצופים (曠工),
רשאית החברה לפטר בלי לשלם דמי פיטורים.
אסדר זאת בטבלה פשוטה.
| סוג | פיטורים כלכליים (資遣員工 / 經濟解僱) | פיטורים משמעתיים (解僱員工 / 懲戒解僱) | התפטרות מרצון של העובד (員工自請離職) |
| משמעות | אם אצל המעסיק יש צורך בהתאמת כוח אדם לפי מצב הניהול, הסיבה נולדה בתחום הניהול של המעסיק ואינה באחריות העובד. לכן על המעסיק לעמוד בחובות כגון שמירת תקופת ההודעה המוקדמת (預告期間) ותשלום דמי פיטורים, ובכך לאזן את הנזק הנגרם לעובד. | אם העובד מבצע מעשה בלתי חוקי או בלתי ראוי, רשאי המעסיק לסיים מיד את חוזה העבודה (勞動契約) בלי הודעה מוקדמת, ואינו חייב לשלם דמי פיטורים. זו אחת מסמכויות המשמעת של המעסיק. | לעובד חופש לסיים את החוזה בכל עת, אך עליו לשמור את תקופת ההודעה לפי משך העבודה, כדי שהמעסיק יוכל לבצע מסירה ולמצוא מחליף. |
| תנאי | חלים תנאי סעיף 11 לחוק תקני העבודה | חלים תנאי סעיף 12 לחוק תקני העבודה | אין |
| הודעה מוקדמת | נדרשת | אינה נדרשת | נדרשת |
| קושי ההליך | דרישות הסף מצומצמות יותר; אין תוצאה מובטחת | דרישות הסף מחמירות יותר; אין תוצאה מובטחת | דרישות הסף מצומצמות יותר; אין תוצאה מובטחת |
| האם על החברה לשלם דמי פיטורים (資遣費) | נדרש | אינו נדרש | אינו נדרש |
| סעיף 11 לחוק תקני העבודה של טאיוואן (勞動基準法第11條): אלא אם מתקיים אחד מן המצבים הבאים, אין המעסיק רשאי לסיים את חוזה העבודה אף לאחר הודעה מוקדמת לעובד. 1. סגירת הפעילות (歇業) או העברת העסק (轉讓) 2. הפסד (虧損) או צמצום העבודה (業務緊縮) 3. כוח עליון המחייב הפסקת פעילות של חודש אחד (1) או יותר 4. אופי העסק מחייב הפחתת כוח אדם, ולא ניתן לשבץ את המפוטר בתפקיד מתאים אחר 5. עובד מסוים אינו יכול לבצע באופן משביע רצון את העבודה הנדרשת לתפקיד | סעיף 12 לחוק תקני העבודה של טאיוואן (勞動基準法第12條): המעסיק רשאי לפטר בלי הודעה מוקדמת אם העובד נכנס לאחד מאלה. 1. מי שמסר בעת כריתת חוזה העבודה מידע כוזב, הטעה את המעסיק ויש חשש לנזק לעסק 2. מי שהפעיל אלימות או עלבון חמור כלפי המעסיק, משפחתו, נציגו (代理人) או עמיתים אחרים 3. מי שניתן עליו פסק דין חלוט למאסר קצוב (有期徒刑) או חמור ממנו, בלי שניתן עיכוב ביצוע (緩刑) ובלי שהותרה המרה לקנס (易科罰金) 4. הפרה חמורה של חוזה העבודה או של כללי העבודה 5. מי שמזיק במזיד למכונות, לכלים, לחומרי גלם, למוצרים או לפריטים אחרים של המעסיק, או מכלה אותם, או מגלה במזיד סודות טכניים ומסחריים של המעסיק, ובכך גורם נזק למעסיק 6. היעדרות בלי סיבה מוצדקת 3 ימים רצופים, או 6 ימים או יותר בחודש אחד |
בטאיוואן, על כל שנה אחת (1) של ותק (年資) שהושלמה, חייב המעסיק לשלם 0.5 חודש של שכר ממוצע (平均工資) כדמי פיטורים. (עד שכר של 6 חודשים לכל היותר) נוסחה זו חלה על תקופת הוותק שעליה חל סעיף 12 לחוק קצבת הפרישה של העובדים (勞工退休金條例); על תקופת הוותק שעליה חל סעיף 17 לחוק תקני העבודה (勞動基準法) משולם חודש אחד (1) של שכר ממוצע בעבור כל שנה אחת (1) של ותק, בלי תקרה.
אם שכרו של העובד גבוה והוא השלים ותק מסוים,
גם דמי הפיטורים גבוהים יחסית.
אז חברות טאיוואניות מסוימות שאינן הגונות, כדי שלא לשלם דמי פיטורים גבוהים,
נוקטות אמצעים שונים
ומביאות את העובד להפסיק מעצמו.
על העובד להיזהר,
ולא ליפול לכוונת החברה.
אספר על תיק שטיפלתי בו.
יש חברה ידועה A בעלת סניפים בכל טאיוואן.
מסיבה כלשהי הוחלף המנהל,
ומיד עם כניסתו החל המנהל החדש,
כדי להפחית את עלות כוח האדם,
לזמן אחד אחד את העובדים בשכר גבוה ובוותק ארוך לשיחות אישיות
באותה עת היה הצד שלי, מר B, עובד שעבד בחברה A יותר מ-10 שנים
ואיש המכירות בעל התוצאה הגבוהה ביותר באזור מרכז טאיוואן.
משום שהמשכורת והבונוס היו גבוהים מאוד,
הציבה החברה את מר B כיעד.
יום אחד זימן בכיר בחברה את B לשיחה,
והחל פתאום לגנות את B על שאינו עובד במסירות.
החברה בקשיים,
על B להקריב ולשמש דוגמה
ולהוריד את שכרו ואת תפקידו.
אחרת עליו לעזוב את החברה;
נתן ל-B דף A4,
והורה לו לכתוב תוכן לאמור
"אני, [שם], מוריד מרצון את התפקיד ואת השכר".
ואמר שיראה הסכם זה לכל שאר העובדים
כדי שינהגו כמוהו.
B היה העובד בעל התוצאה הגבוהה ביותר במרכז,
הכניס לחברה כסף רב,
ועבד במסירות בכל יום,
ולכן דחה מאוד דרישה בלתי סבירה זו.
B סירב לכתוב תוכן זה,
ובסוף כעס בכיר החברה והורה לו לצאת.
B עזב, בתחושת עוול ועצב,
את החברה שבה עבד 10 שנים,
ואחר כך לא הגיע לעבודה.
באותו אופן
הורידה החברה את שכרם של עובדים בכירים רבים
וחלק מן העובדים לא עמדו ביחס זה
והפסיקו מעצמם
אולם B, לאחר החלפת המנהל בחברה,
הבחין שהחברה מבקשת להוציא עובדים בדרכים בלתי ראויות,
ושם לב לכך מוקדם
ולפי שגילה שהחברה מפרסמת מודעות גיוס עוד לפני עזיבת העובדים,
ביום שנכנס B לשיחה
הקליט את כל התהליך בטלפון
וכך יכול היה להוכיח שלא הפסיק מעצמו.
לכן יכול היה אחר כך, בייצוג משפטי,
לבסס את זכאותו לדמי פיטורים לפי הדין,
אך שאר העובדים שעזבו לא זכו לתוצאה דומה.
משום שמקרים כאלה רבים,
כאשר החברה נוקטת דרכים בלתי ראויות
יש להשאיר ראיות.
אם החברה תופסת טעות קטנה של העובד,
או קובעת יעדים שקשה להגיע אליהם,
או מציבה דרישות מופרזות,
או משבצת את העובד בתפקיד מוזר, במצבים כאלה
יש להשאיר ראיות.
רישום הנוכחות הרגיל שלכם,
רישום שעות נוספות, רישום תוצאות הביצוע,
כללי החברה, רישומי דואר עם עמיתים וממונים,
וכן הקלטת השיחה עם הממונה —
השאירו ראיות המיטיבות עמכם.
בעבודה בטאיוואן
קשה לקבל דמי פיטורים יותר ממה שחושבים.
אל תתפשרו בקלות עם החברה.
והיזהרו שהחברה לא תפטר בדרך בלתי ראויה.
ולא תדחוף להתפטרות מרצון.
דמי הפיטורים הם זכות חוקית של העובד,
ועל החברה לשלמם מלכתחילה.
גם אתם צריכים להגן על זכויותיכם בטאיוואן.
ראו גם:
שאלות
- בטאיוואן, האם עובד המפסיק מעצמו מקבל דמי פיטורים?
- לא. בטאיוואן, שלא כמו בחלק מהמדינות (קוריאה, למשל), חובת החברה לשלם דמי פיטורים (資遣費) נולדת רק כאשר החברה מפטרת את העובד; אם העובד מפסיק מעצמו, אין החברה חייבת לשלם דמי פיטורים.
- גם בפיטורים משמעתיים, האם על החברה לשלם דמי פיטורים?
- לא. אם העובד מבצע מעשה בלתי חוקי, מפר את כללי החברה, או נעדר בלי סיבה מוצדקת 3 ימים רצופים (סעיף 12 לחוק תקני העבודה, 勞動基準法第12條), רשאית החברה לפטר בלי הודעה מוקדמת ואינה חייבת לשלם דמי פיטורים. לעומת זאת פיטורים כלכליים (סעיף 11) מחייבים הודעה מוקדמת ותשלום דמי פיטורים.
- כיצד מחושבים דמי הפיטורים בטאיוואן?
- על כל שנה אחת (1) של ותק שהושלמה חייב המעסיק לשלם 0.5 חודש של שכר ממוצע כדמי פיטורים, ועד שכר של 6 חודשים לכל היותר. נוסחה זו חלה על תקופת הוותק שעליה חל סעיף 12 לחוק קצבת הפרישה של העובדים (勞工退休金條例); על תקופת הוותק שעליה חל סעיף 17 לחוק תקני העבודה (勞動基準法) משולם חודש אחד (1) של שכר ממוצע בעבור כל שנה אחת (1) של ותק, בלי תקרה.
