כניסה לטאיוואן: הבדלים בין חברה בת לסניף

כאשר חברה זרה מתכוונת לפעול באופן רצוף בטאיוואן, הצורות הנבחנות לעיתים קרובות הן החברה הבת (子公司) הטאיוואנית והסניף הטאיוואני של חברה זרה. שתי הצורות יוצרות נקודת פעילות בטאיוואן, אך נבדלות לפי מי נעשה צד לחוזה, מי נושא בחובות, אם ניתן לקבל השקעות של צד שלישי ואיזה הליך נדרש בהעברת רווחים לחוץ לארץ. אם משווים רק את נוחות שלב ההקמה, עלולות לעלות במהלך ההפעלה שאלות אחריות או מיסוי שלא נצפו; יש לשקול את התמונה לאורך כל תקופת הפעילות.

החברה הבת הטאיוואנית היא אישיות משפטית (法人) עצמאית שהוקמה לפי דין טאיוואן. חברה אם (母公司) זרה יכולה להיעשות לבעלת מניות, אך החברה הבת היא נושא זכויות נבדל מהחברה האם. הסניף (分公司) הטאיוואני של חברה זרה הוא לעומת זאת חלק מהמשרד הראשי (本公司) הזר ונקודת פעילות בלי אישיות משפטית עצמאית. בלשון היומיום מכנים אותו לעיתים סניף משני; במאמר זה נעשה שימוש במונח סניף כדי להבהיר את היחס המשפטי.

איזו צורה מתאימה יותר נבדלת לפי הענף, הרכב המשקיעים, מבנה החוזים, הרישיונות הנדרשים בטאיוואן, מספר המועסקים, אופן המימון, השימוש ברווחים והחזרתם, קבלת שותפים עתידית או רישום בבורסה, וכן לפי תוכנית הפסקת הפעילות. גם כאשר חברה אם שמושבה מחוץ לטאיוואן נכנסת לטאיוואן, אין לשקול רק את דין טאיוואן; יש לבחון יחד גם את החשבונאות, את המיסוי ואת הליך ההשקעה בחוץ לארץ שבמדינת המושב. קוריאה משמשת בהמשך המאמר דוגמה מסומנת אחת, ולא מדינת המוצא היחידה. להלן מושוות, בסדר זה, האישיות המשפטית, המיסים, האחריות, המימון, זיכוי המס להשקעה, הסכם מס ההכנסה והנסיגה.

1. אישיות משפטית ומבנה השקעה

הסניף הוא חלק מהחברה הזרה, כך שאין בעלי מניות (股東) בסניף עצמו. אם ברצונכם להשקיע במשותף עם צד שלישי בפעילות בטאיוואן, יש לבחון בין היתר את הקמת חברה בת טאיוואנית ואת קביעת מעגל בעלי המניות שלה. את האחריות, זכות ההצבעה, המימון, הרישיונות והמיסוי יש לאמת לפי יחס ההשקעה ותוכנית הפעילות.

סעיף 1 לחוק החברות של טאיוואן (公司法) מגדיר כחברה את האישיות המשפטית המאורגנת, הרשומה והוקמה לפי חוק זה למטרות רווח. החברה הבת הטאיוואנית שהוקמה לפי כללים אלה היא אישיות משפטית טאיוואנית נבדלת מהחברה האם הזרה. החברה הבת יכולה, בשמה, לשכור משרדים, לכרות חוזי מסחר ועבודה, לרכוש נכסים ולהיות צד לסכסוך. התביעות והחובות שנולדו מהחוזים מוטלות ככלל על החברה הבת. גם אם החברה האם קובעת את מדיניות הניהול או ממנה דירקטורים, האישיויות המשפטיות של שתי החברות אינן מתמזגות בשל כך.

היקף האחריות החל על החברה הבת נקבע לפי צורת החברה שנבחרה בפועל ולפי ההתנהגות. בעלי המניות של חברה מוגבלת בלי הון מניות (有限公司) נושאים, לפי סעיף 99, פסקה 1, לחוק החברות, ככלל כלפי החברה בגבול סכום השקעתם. סעיף 99, פסקה 2, קובע עם זאת חריג: אם בעלי המניות משתמשים לרעה באישיות המשפטית כך שלחברה קשה לשלם חובות מסוימים, ואם השימוש לרעה חמור, הם עשויים לשאת באחריות במידה הנדרשת. אם, בנפרד, בעל מניות או החברה האם נתנו ערבות או השתתפו ישירות במעשה שלא כדין, יש לבחון גם את האחריות הנובעת מכך. עקרון האחריות המוגבלת (有限責任) הוא אפוא נקודת מוצא חשובה, אך אין זו קביעה שבכל מצב האחריות נעצרת בסכום שהושקע.

אם חברה זרה מתכוונת לפעול בטאיוואן בשמה, עליה לקיים את כללי חוק החברות (公司法) הנוגעים לסניף. לפי סעיף 371 לחוק החברות, חברה זרה אינה יכולה לפעול בטאיוואן בשם החברה הזרה בלי לרשום את הסניף. לפי סעיף 372, על החברה הזרה להקצות כספים המיועדים באופן בלעדי להפעלת הסניף הטאיוואני ולמנות אחראי (負責人) בטאיוואן. כספים אלה הם כספי המשרד הראשי לפעילות בטאיוואן, ולא מניות או חלקים של הסניף. מינוי האחראי אינו הליך ההופך את הסניף לחברה עצמאית, אלא מנגנון המאפשר לבצע את עבודת החברה הזרה בטאיוואן ולהבהיר את יחס האחריות.

אם מתוכנן לנהל את הפעילות בטאיוואן במשותף עם צד שלישי, קביעת שיעור ההשקעה בלבד אינה מספיקה. יש לקבוע יחד את זכות ההצבעה, מינוי הדירקטורים, זכויות הסכמה בעניינים חשובים, השקעות נוספות, אמצעים במחסור כספים, שימוש בקניין רוחני, חלוקת רווחים, מגבלות תחרות, העברת חלקים, מבוי סתום והפסקת פעילות. דרך השקעה משותפת בחברה בת טאיוואנית יש לה יתרון שאפשר לעצב יחסים אלה בתוך מבנה בעלי המניות של החברה. עם זאת עשויות להתקיים דרכים חוקיות אחרות, כגון פעילות משותפת חוזית לפרויקט מסוים או מבנה ייעודי נפרד; אין להסיק מכך שהחברה הבת היא הפתרון היחיד לכל פעילות משותפת.

במצב הסניף, הנושא המשפטי הסופי של הפעלת הסניף הוא החברה הזרה. על המשרד הראשי לקבוע באופן קונקרטי את מעגל החוזים שהאחראי בטאיוואן רשאי לכרות, את הסמכויות הבנקאיות, את סמכויות כוח האדם, את מערכת הדיווח, את אישור התקציב ואת הבקרה הפנימית. אם, להפך, נבחרת החברה הבת, יש לתעד בנפרד את התקנון ואת מוסדות החברה, את חלוקת הסמכויות בין בעלי המניות וכן את חוזי השירותים, ההלוואה והרישיון בין החברה הבת לחברה האם. מהותי יותר מהכינוי הוא אם הסמכויות בפועל וזרימת העסקאות תואמות למבנה המשפטי.

גם את הרישיונות אין להסיק מהאישיות המשפטית בלבד. כללי ענף עשויים לקבוע בנפרד את נושא הבקשה, את ההון המינימלי, את כוח האדם המקצועי, את המקום, את בדיקת ההשקעה הזרה או את הכשרת האחראי. העובדה שרישום החברה הבת או הסניף אפשרי אינה זהה לסמכות לנהל פעילות מוסדרת מסוימת. יש לפרק את הפעילויות המתוכננות; את הצד לחוזה ואת בעל כל רישיון יש לאמת תחילה.

2. מיסוי והעברת רווחים

החברה הבת והסניף כפופים ככלל למס עסקים של 5% ולמס הכנסה של מפעלים למטרות רווח של 20%. כאשר החברה הבת הטאיוואנית מחלקת דיבידנדים לחברה האם בחוץ לארץ, שיעור הניכוי במקור לפי הדין הפנימי של טאיוואן הוא 21%; אם מתקיימים תנאי תחולת הסכם מס ההכנסה טאיוואן–קוריאה, השיעור המרבי הוא 10%. העברת הרווח לאחר מס למשרד הראשי, בידי סניף טאיוואן של חברה זרה, אינה דיבידנד, כך שאין ככלל ניכוי במקור נוסף. מפעלים למטרות רווח שמשרדם הראשי מחוץ לטאיוואן מוחרגים ממושא דיווח התוספת של 5% על רווחים שלא חולקו.

מס העסקים (營業稅) הוא מס עקיף על אספקת סחורות או מתן שירותים בטאיוואן. השיעור הכללי הוא 5%; הדיווח נעשה בדרך כלל לתקופת מס של 2 חודשים. שיעור אפס, פטור, שיעור מיוחד או ניכוי מס תשומות עשויים עם זאת להשתנות לפי אופי העסקה. אם החברה הבת והסניף מנהלים בטאיוואן פעילות חייבת במס, יש לבחון את חובת מס העסקים; המספר 5% לבדו אינו מאפשר להסיק שהמס המשולם בפועל בידי כל מפעל זהה.

מס ההכנסה של מפעלים למטרות רווח (營利事業所得稅) מחושב לפי ההכנסה החייבת (課稅所得) של המפעל. אם ההכנסה החייבת עולה על סכום הסף החוקי, השיעור הכללי הוא 20%. אין זה מס המכפיל מיד את המחזור ב-20%; הכרת ההכנסות, הכרת ההוצאות, הפחת, זקיפת הפסדים, זיכויי מס והתאמות מחירי העברה משנים את הבסיס ואת המס בפועל. גם במחזור ובשיעור זהים עשויות תוצאות הדיווח של החברה הבת והסניף להיבדל אם מבנה החוזים וזקיפת העלויות שונים.

כאשר החברה הבת הטאיוואנית מחלקת את הרווח לאחר מס כדיבידנד לחברה האם בחוץ לארץ, החברה הבת ובעל המניות הם נושאי זכויות נבדלים. לפי הדין הפנימי של טאיוואן, שיעור הניכוי במקור על דיבידנדים המשולמים לבעל מניות בחוץ לארץ הוא 21%. אם החברה האם היא תושבת קוריאה, נכנסת לתחום הסכם מס ההכנסה טאיוואן–קוריאה והיא הנהנה בפועל (受益所有人) של הדיבידנד, ואם היא ממלאת תנאי תחולה אחרים, ניתן לבחון את השיעור המרבי 10% הקבוע בהסכם. שיעור ההסכם אינו חל באופן אוטומטי מעצם הימצאות המקבל בקוריאה. את אישור התושבות (居住者證明), את הערכת הנהנה בפועל, את מועד התשלום והדיווח וכן את הליך הבקשה או ההחזר הנדרש יש לאמת לפי הפרקטיקה העדכנית ביותר.

הרווח שנולד בסניף טאיוואן של חברה זרה אינו רווח של חברה נפרדת המחולק לאחר מכן בין בעלי מניות, אלא חלק מהרווח השייך למשרד הראשי הזר. לכן העברת רווח הסניף לאחר מס למשרד הראשי, לאחר דיווח ותשלום בטאיוואן של מס ההכנסה של מפעלים למטרות רווח, נבדלת מדיבידנד (股利); בשלב הסניף אין ככלל ניכוי נוסף על דיבידנדים. אין פירוש הדבר שכל תשלום בין סניף למשרד הראשי מקבל תמיד אותו טיפול. אם מעורבים ריבית, תמלוגים, תמורת שירותים, מחירי נכסים או תשלומים לצד שלישי, יש להעריך בנפרד את מהות כל תשלום ואת חובת הניכוי.

גם את התוספת על רווחים שלא חולקו (未分配盈餘加徵稅額) יש לראות בהבחנת המבנה המשפטי. אם החברה הבת הטאיוואנית משאירה רווחים, התוספת של 5% לפי סעיף 66-9 לחוק מס ההכנסה (所得稅法) עשויה לעלות. לפי הנחיית משרד האוצר של טאיוואן (財政部), מפעלים למטרות רווח שמשרדם הראשי מחוץ לטאיוואן מוחרגים מדיווח הרווחים שלא חולקו האמור. אין פירוש הדבר שהפעילות הטאיוואנית של הסניף נותרת בלי מס, וגם לא שכל חובות ההוכחה הקשורות להעברות למשרד הראשי נעלמות.

בהשוואת הצורות יש לבחון את תהליך יצירת הרווח ושימושו, ולא רק את טבלת השיעורים. החברה הבת מחשבת בספריה את ההכנסה החייבת, את ההוצאות, את ההפסדים, את השארת הרווחים ואת הסכום הניתן לחלוקה. התוצאה עשויה להשתנות לפי אם יידרשו כספים להשקעה מחדש בטאיוואן, לפי מועד החלוקה ולפי קיום הלוואות בעלי מניות או תמלוגים. הסניף חייב להבחין בהכנסות ובהוצאות המיוחסות להפעלה בטאיוואן ולהכין את יסוד חלוקת ההוצאות המשותפות של המשרד הראשי. גם את ההצגה החשבונאית ואת הזקיפה המיסויית של עסקאות פנימיות בין משרד ראשי לסניף יש לבחון.

עקרונות מחירי ההעברה (移轉訂價) עשויים לחול על עסקאות בין חברה בת לחברה אם וכן על חלוקת ההוצאות בין סניף למשרד הראשי. החוזה, החשבונית, יסוד החישוב, העבודה בפועל של כוח האדם, שימוש בנכסים ותנועת הכספים צריכים להתאים. עצם תשלום המשרד הראשי אינו הופך כל הוצאה להוצאה מותרת של הסניף הטאיוואני, ואין עצם הופעתו של סכום בחוזה פנימי של הקבוצה מכירה מיד בהוצאת החברה הבת. יש לשמור את המסמכים המבססים את אופי העסקה ואת מחיר השוק בין צדדים בלתי קשורים.

מצד קוריאה יש לאמת יחד את זיכוי המס הזר (外國稅額扣抵), את דיבידנדי החברות הבנות בחוץ לארץ, את הכנסות והפסדי הסניף, את הטיפול החשבונאי המאוחד או הנפרד וכן את דיווחי מטבע החוץ. אופן הטיפול בהפסדים הראשוניים של הסניף הטאיוואני ביחס למשרד הראשי עשוי להשתנות לפי דיני המס ותקני החשבונאות של קוריאה. אין אפוא להסיק מראש שבחירת הסניף מפחיתה את נטל המס של החברה האם הקוריאנית. את המס בטאיוואן ואת הנטל הסופי בקוריאה, את מועד החזרת המזומנים ואת עלות המסמכים ראוי להשוות באותה טבלת חישוב (計算表).

3. חובות ואחריות משפטית

הסניף אינו אישיות משפטית נבדלת מהחברה הזרה, כך שחובות הסניף הטאיוואני הם חובות החברה הזרה. החובות שנולדו מחוזי שכירות, מכירה, שירותים, עבודה או הלוואה שכרת האחראי של הסניף באופן חוקי בשם החברה הזרה מוטלות ככלל על המשרד הראשי הזר. גם אם נולדים הפסדים מההפעלה בטאיוואן או אם קשה לשלם את החובות ברכוש הסניף בלבד, אחריות החברה הזרה כנושא זכויות אינה מוגבלת לכספים שהוקצו לסניף.

החברה הבת הטאיוואנית היא אישיות משפטית נבדלת, כך שהחוזים שהיא כורתת והחובות שהיא נוטלת מוטלים ככלל על החברה הבת. בעלי המניות של חברה מוגבלת בלי הון מניות נושאים, לפי עקרון סעיף 99 לחוק החברות, בגבול סכום ההשקעה; בעלי המניות של חברה בעלת מניות (股份有限公司) נושאים, לפי כללי צורת החברה החלה, במידת המניות שנרכשו. הבדל זה עשוי להיות נקודת בחינה חשובה בפעילות בסיכון גבוה, בחוזים ארוכי טווח ובפעילויות מול עובדים רבים או צרכנים.

הקמת חברה בת אינה מנתקת עם זאת את כל סיכוני החברה האם. אם הבנק או המשכיר דורשים ערבות של החברה האם, היא עשויה לשאת לפי חוזה הערבות. כך גם אם החברה האם נוטלת ישירות את חוזה החברה הבת או חותמת כצד משותף. אם אין מבחינים בין רכוש החברה לרכוש בעל המניות, או אם נעשה שימוש לרעה באישיות המשפטית במטרה לפגוע בנושים, עשוי לחול החריג של חוק החברות. גבול האחריות מושפע לא רק מצורת הרישום, אלא גם מההחלטה בפועל ומניהול הכספים.

את חובות הדירקטורים, המנהל (經理人) והאחראי בטאיוואן יש לראות בנפרד. בחירת צורת החברה אינה פותרת מקרים שבהם אדם נושא באחריות אישית, כגון מעשה שלא כדין בזדון או ברשלנות, הפרת חוק, דיווח כוזב או הפרה בניהול הבטיחות. יחסי עבודה, ניכוי ודיווח מס, נתונים אישיים, הגנת הצרכן, כללי סביבה ומוצר וכן חובות רישיון לפי ענף הולכים אחר נושא האחריות והסנקציה שקובע כל חוק. אם חברות הקבוצה מחלקות את ביצוע העבודה, המסמכים וההפעלה צריכים להתאים לגבי מי נושא בפועל באיזו חובה.

בשלב החוזי יש לעצב את הגבלת האחריות, הפיצוי, הערבות, הבטוחות, הדין החל וסעיפי יישוב הסכסוכים לפי סיכון הפעילות. את הסיכונים שניתן להעביר בביטוח ואת אלה שיש למנוע בבקרה פנימית יש להבחין. אם מובהרות הסמכויות בדבר החותם והחתימה האלקטרונית, אישור ההוצאות, זיהוי הלקוח, חישוב המס ודיווחו, הדיווח לרשות הפיקוח ומערכת ההודעה במקרה תאונה, ניתן לקיים גם בהפעלה בפועל את ההפרדה המשפטית שמציעה צורת הארגון.

השוואת האחריות אינה יכולה להסתיים במשפט היחיד שלפיו "החברה הבת בטוחה והסניף מסוכן". בסניף המבנה ברור: החברה הזרה נושאת ישירות; בחברה הבת נקודת המוצא היא עקרון האישיות המשפטית העצמאית והאחריות המוגבלת של בעלי המניות. יש להוסיף עליהם את הערבות, המעשה שלא כדין, השימוש לרעה באישיות המשפטית, האחריות הרגולטורית וחוזי הקבוצה כדי להעריך את החשיפה בפועל ואת אמצעי השליטה.

4. מימון ורישום בבורסה בטאיוואן

הסניף אינו מנפיק עצמאי (發行人) ואינו יכול להיות מושא רישום (上市) בטאיוואן. אם החברה הבת מתכוונת להירשם, עליה למלא את התנאים שקובעים חוק החברות והבורסה. הטבות המס אינן נקבעות באופן אחיד לפי צורת הארגון בלבד. לגבי זיכוי המס להשקעה של סעיף 10-1 לחוק החדשנות התעשייתית, יש לאמת אחד לאחד את ההשקעה הנדונה, מועד הבקשה, אופן הזקיפה, מגבלת צבירת ההטבות ותקרת המס.

לסניף אין מניות או חלקים עצמאיים, כך שאינו יכול להנפיקם לצד שלישי כדי לעשותם לבעלי מניות של הסניף. את הכספים הנדרשים להפעלה בטאיוואן ניתן להשיג מכספים שהקצה המשרד הראשי, מתמיכת המשרד הראשי או מהלוואה חוקית. את אי-אפשרות הנפקת חלקים אין להרחיב למשמעות שכל צורת מימון בלתי אפשרית. את אפשרות ההלוואה, הבטוחות, ערבות המשרד הראשי, בדיקת הבנק ומסמכי מטבע החוץ יש לאמת לכל עסקה קונקרטית.

החברה הבת הטאיוואנית יכולה, לפי צורת החברה שנבחרה וההליך החוקי, להשתמש במבני הנפקת מניות או הגדלת השקעה. ניתן לקבל שותפים מקומיים כבעלי מניות, לעצב את זכויות המשקיעים המאוחרים או את תנאי מניות הקטגוריה, ולבחון תגמול במניות לנושאי משרה ולעובדים. אם העברת חלקים להחזרת ההשקעה, ארגון מחדש כגון מיזוג או פיצול וקבלת השקעה אסטרטגית הם חלק מהתוכנית ארוכת הטווח, האישיות המשפטית העצמאית של החברה הבת עשויה להתאים לתוכנית זו. כל אמצעי כפוף עם זאת למגבלות חוק החברות, כללי ההשקעה, התקנון וההסכם בין בעלי המניות.

הרישום בבורסה בטאיוואן הוא תחום שבו הבדל המבנה בין סניף לחברה בת ניכר בבירור. הסניף הטאיוואני של חברה זרה אינו מנפיק עצמאי ואין לו מניות עצמאיות, כך שהסניף עצמו אינו יכול להיות מושא רישום של שוק ניירות הערך של טאיוואן. אפשרות הרישום של החברה הזרה כמשרד ראשי ואפשרות הרישום של הסניף הטאיוואני עצמו הן שאלות נבדלות.

עצם קיום חברה בת טאיוואנית גם אינו מייסד באופן אוטומטי את הכשירות לרישום. אם מתוכנן רישום, יש תחילה לכנס צורת מנפיק הכשירה לרישום ולמלא את תקן השוק הנוגע בדבר של בורסת טאיוואן. את משך הזמן מאז ההקמה, ההון, הרווחיות, פיזור המניות, ממשל התאגיד, הבקרה הפנימית, ביקורת החשבונות והמידע לציבור, וכן את כל התנאים החלים, יש להכין. מגבלות ענף או השקעה זרה, ארגון מחדש של הקבוצה ומעגל בעלי המניות עשויים להשפיע על תוכנית הרישום.

לכן מומלץ לשרטט לפי סדר הזמן לא רק את הצורך הנוכחי בכספי הפעלה, אלא גם את מקורות הכספים העתידיים ואת דרכי ההחזרה. אם המשרד הראשי מספק את הסך, אם מתקבלים משקיעים מטאיוואן או ממדינה שלישית, אם נדרשים הלוואה בנקאית ובטוחות, אם ניתן תגמול במניות לנושאי משרה ולעובדים, ואם מאוחר יותר נדחפים העברת חלקים או רישום, המבנה המתאים נעשה ברור יותר. המבנה המתאים לכניסה קצרת טווח וזה המתאים לתוכנית שוק הון ארוכת טווח עשויים להיבדל.

5. זיכוי מס להשקעה

הטבות המס אינן נקבעות באופן אחיד לפי כינוי הארגון חברה בת טאיוואנית או סניף בלבד. את כשירות החייב במס, את תוכן ההשקעה בפועל, את הסכום, את מצב הנכסים ומטרת שימושם, את מועד ההשקעה, את מועד הבקשה, את הליך האישור, את אופן הזקיפה ואת מגבלת השימוש המקביל עם הטבות אחרות יש לאמת כולם. את זיכוי המס יש להבחין מחישוב ההכנסה החייבת; אין להבינו כמשטר המנכה מיד מהמס לתשלום את מלוא סכום ההוצאות.

סעיף 10-1 העדכני שבחוק החדשנות התעשייתית (產業創新條例) מכוון להשקעות מסוימות מ-1/1/2025 עד 31/12/2029. חברות או שותפויות מוגבלות (有限合夥) המשקיעות באותה שנת מס לפחות TWD 1,000,000 (新臺幣) ולכל היותר TWD 2,000,000,000 יכולות לבחון את התחולה בכפוף לתנאים החוקיים ולהליך האישור. על המשקיע לרכוש את הנכס הנדון לשימושו עצמו; גם את האופי החדש ואת השימוש בפועל יש לאמת.

התחומים הנדונים הם מכונות חכמות חדשות, מערכות 5G, מוצרים או שירותי אבטחת סייבר, מוצרים או שירותי בינה מלאכותית, וכן חומרה, תוכנה, טכניקה או שירותים טכניים הקשורים לחיסכון באנרגיה ולהפחתת פחמן. אין די בכך שדבר מה נראה תואם לשם התחום כדי שיינתן אישור אוטומטי. את החוזה, מסמכי המס, מסמכי התשלום, מצב הנכסים, התוכן הטכני, תוכנית השימוש ותיק הבקשה יש לבדוק אחד לאחד, אם הם תואמים למסגרת ולהליך החוקיים.

לפי אופן הבחירה שקובע החוק, ניתן לבחון זקיפה של לכל היותר 5% מסכום ההשקעה של השנה הנוגעת בדבר על מס ההכנסה של מפעלים למטרות רווח של אותה שנה, או זקיפה של לכל היותר 3% מסכום ההשקעה בכל שנה במשך 3 שנים. סכום הזקיפה השנתי לפי סעיף 10-1 מוגבל ל-30% ממס ההכנסה של מפעלים למטרות רווח של השנה הנוגעת בדבר. בתחולה משותפת עם זיכויי מס להשקעה אחרים באותה שנה, יש לאמת בנפרד גם את התקרה הכוללת ואת מגבלת התחולה המקבילה. האזכור "30%" אין פירושו ש-30% מהוצאות המחקר והפיתוח מוחזרים באופן אוטומטי.

משטר נפרד הנוגע לפעילויות מחקר ופיתוח עשוי להיות מושא כללים אחרים, כגון סעיף 10 לחוק החדשנות התעשייתית. אם מערבבים את הזיכוי הנוגע למחקר ולפיתוח של סעיף 10 ואת הזיכוי להשקעות ציוד וטכניקה מסוימות של סעיף 10-1, עלולים ההוצאות הנדונות, מועד הבקשה והתקרה להישפט באופן שגוי. לפני ההשקעה על המפעל לבחון בנפרד איזו הוראה הוא מתכוון להחיל, מהם הגוף ולוח הזמנים של הבקשה, ואם ניתן להשתמש בה יחד עם סובסידיות או זיכויים אחרים.

את השאלה אם הסניף רשאי לבקש או אם החברה הבת ממלאת את התנאים יש להעריך לפי נושא הבקשה שקובע הכלל החל ולפי יחס ההשקעה בפועל. מעמד החברה הבת לבדו אינו מאמת הטבה, ומעמד הסניף לבדו אינו מאפשר להסיק שמוחרגים מכל תמיכה מיסויית. אם מנסים להתאים את המבנה לאחר חתימת חוזה ההשקעה ורכישת הנכסים, עלולים מועד הבקשה או תנאי ההוכחה להיות מוחמצים; האימות בשלב תכנון ההשקעה בטוח יותר.

6. הסכם מס ההכנסה טאיוואן–קוריאה ומוסד קבע (PE)

הערה בעניין מדינה מסוימת — הסכם מס ההכנסה בין טאיוואן לקוריאה. ההסכם נחתם ב-17/11/2021, נכנס לתוקף ב-27/12/2023 וחל מ-1/1/2024. הדיון שלהלן נוגע למערכת עובדות הקשורה לקוריאה; אם קיים הסכם מס בין טאיוואן למדינת המושב שלכם, ומה תנאיו — יש לבדוק בנפרד, ואין זה כלל החל על משקיעים מכל העולם. ההסכם מסדיר את כפל המס של תושבי שתי הטריטוריות, אך אינו כלל הפוטר באופן אוטומטי את כלל ההכנסות ממקור טאיוואני. את סוג ההכנסה, את הנהנה בפועל, את מעמד התושב, את הקשר הממשי עם מוסד הקבע ואת ההליכים הפנימיים יש לאמת כל אחד.

השיעורים המרביים של ההסכם לדיבידנדים, לריבית ולתמלוגים הם, בכל אחד מהם, 10%. כדי ששיעור זה יחול, על המקבל למלא את תנאי ההסכם, ובהם להיות תושב הטריטוריה האחרת לפי ההסכם ונהנה בפועל של אותה הכנסה. גם את אישור התושבות הנדרש בטאיוואן וכן את הליך הבקשה, הדיווח או ההחזר יש לכנס. אם קיימת בין העסקאות חברת צינור (導管公司), או אם ההכנסה קשורה בפועל למוסד קבע בטאיוואן, עשוי להידרש ניתוח נפרד.

רווחי עסקים פטורים ככלל ממס בטריטוריה האחרת אם למפעל של אחת הטריטוריות אין מוסד קבע (常設機構, PE) לפי ההסכם בטריטוריה האחרת. ולהפך, אם מוסד הקבע קיים, הרווחים המיוחסים לו עשויים להיות ממוסים בטריטוריה האחרת. לכן, בבחינת סעיף רווחי העסקים, יש לראות תחילה אם הפעילות המנוהלת בטאיוואן מהווה מוסד קבע, ואחר כך לחשב אילו הכנסות והוצאות מיוחסות לו.

מוסד הקבע עשוי לכלול מקום מסוים לניהול הפעילות. אם הפעילות מנוהלת במתקנים קבועים כגון מקום ניהול, סניף או משרד, יש לבחון את משך השימוש במקום, את סמכות ההחלטה של המפעל ואת העבודה שבוצעה. נקודת הפעילות של חברה זרה שרשמה באופן רשמי סניף בטאיוואן שייכת בדרך כלל למוסד הקבע של מתקן קבוע בטאיוואן; אין לראות את רווח העסקים הטאיוואני של הסניף כפטור מיד.

מלבד המתקן הקבוע קובע ההסכם כמה סוגי מוסד קבע. אם אתר הבנייה, עבודות הבנייה, ההרכבה או ההתקנה או הפיקוח הנלווה עולים על 6 חודשים, עשוי לעלות מוסד קבע של אתר בנייה. אם המפעל נותן שירותים באמצעות עובדים או כוח אדם אחר במשך, בסך הכול, יותר מ-183 ימים במהלך כל תקופה של 12 חודשים, עשוי לקום מוסד קבע של שירותים. פעילות סוכן המפעיל באופן חוזר את הסמכות לכרות חוזים עבור המפעל עשויה גם היא להשתייך למוסד קבע של סוכן.

כל קריטריון מטפל בסוג פעילות נבדל. העובדה שימי מתן השירותים אינם עולים על 183 ימים אין פירושה שניתן להסיק שאין מתקן קבוע כגון מקום ניהול או משרד; והעובדה שמשך העבודות אינו עולה על 6 חודשים אין פירושה שנשללת אפשרות של מוסד קבע של סוכן. את המקום, את משך הפעילות, את כוח האדם, את הסמכות לנהל משא ומתן ולכרות חוזים, את המלאי או הציוד, וכן את צורת ההפעלה הנראית לצד שכנגד, כגון הלקוח, יש לאמת כולם.

גם החברה הבת ומוסד הקבע אינם אותו מושג. החברה הבת הטאיוואנית היא אישיות משפטית נבדלת; עצם היותה חברה בת של חברה אם זרה אינו עושה אותה מיד למוסד הקבע בטאיוואן של החברה האם. אם עם זאת קיימות עובדות קונקרטיות — למשל שהחברה הבת מפעילה באופן חוזר את הסמכות לכרות חוזים עבור החברה האם, או שהחברה האם מנהלת את פעילותה עצמה במקום החברה הבת — נדרשת בחינה נפרדת. רישום האישיות המשפטית והקשר המיסויי לפי ההסכם נשפטים כל אחד לפי תנאיהם.

להכנת תחולת ההסכם יש להשיג לא רק את החוזה ואת החשבונית, אלא גם את מסמכי ביצוע העבודה בפועל. רישום ימי הנוכחות של כוח האדם בטאיוואן, שימוש במקום, ההחלטה, המשא ומתן והחתימה על החוזה, נשיאת העלויות, תוצאות השירות וזרימת הכספים מסייע להעריך את מוסד הקבע ואת ייחוס הרווחים. כדי שלא יושמטו הליכי דיווח פנימיים או מסמכי מחירי העברה בעוד שנטען להקלה אמנתית, יש לנהל יחד את לוחות הזמנים של הדיווח של שתי הטריטוריות.

7. איזו צורה לבחור

לא החברה הבת ולא הסניף עדיפים לכל כניסה לטאיוואן. אם לפעילות נדרשת אישיות משפטית טאיוואנית עצמאית ומבנה בעלי מניות מקומי, החברה הבת עשויה להתאים; אם החברה הזרה מתכוונת לנהל ישירות את הפעילות בטאיוואן תוך שמירה על בקרת המשרד הראשי, מבנה הסניף עשוי להתאים. את ההערכה שלפיה ההקמה אפשרית ואת ההערכה שלפיה המבנה יעיל כאשר שוקלים גם את ההפעלה, המיסוי והנסיגה יש עם זאת להבחין.

לפני הבחירה מומלץ לסדר בכתב את הנקודות שלהלן ולהשוותן.

• מי משקיע וכיצד מתחלקות זכות ההצבעה וסמכות ההחלטה בעניינים חשובים
• איזה היקף אחריות נושא המשרד הראשי הזר או החברה האם בחוזה ובחוק
• לאיזה נושא מיוחסים חוזי הלקוחות, ההעסקה, הקניין הרוחני, המקום והרישיונות
• היכן מוכרים המחזור וההוצאות וכיצד נעשות השארת הרווחים, הדיבידנד או ההעברה למשרד הראשי
• כיצד מוכנים אישור ההשקעה, חשבון הבנק, כניסת הכספים וכן מסמכי מטבע החוץ וההעברה
• כיצד מנוהלים הספרים, הביקורת, מסמכי מחירי ההעברה וכן הדיווח וזיכוי המס הזר מצד קוריאה
• אם מתוכננים הגדלת הון, שותף מקומי, תגמול בחלקים, רישום בבורסה, מיזוג וארגון מחדש וכן העברת חלקים
• מי יבצע, בהפסקת הפעילות, את סיום החוזים, יחסי העבודה, דיווח המס, מימוש הנכסים והליך הנסיגה

גם אם, בתחילת הכניסה לטאיוואן, המחזור הצפוי נמוך ומספר כוח האדם והחוזים אינו גבוה, יש לשקף גם את התוכניות העתידיות. אפשרות הנסיגה לאחר בדיקת שוק קצרת טווח, ההשקעה ארוכת הטווח וקבלת שותפים מקומיים, ההרחבה לפעילות מוסדרת ומתן ערבות בידי המשרד הראשי ניתן להשוות לפי תרחישים. אם עורכים טבלה, לכל תרחיש, של הכספים הנדרשים, המזומנים לאחר מס, חשיפת האחריות וכן עלות המסמכים והדיווחים, ניתן להפחית דעות קדומות שנולדו מכינוי הצורה.

גם את אפשרות שינוי המבנה במהלך ההפעלה יש לבחון. העברת פעילות הסניף לחברה בת חדשה, או העברת נכסי החברה הבת לחברה אחרת בקבוצה, עשויה לחייב הסכמת הצד שכנגד, הסדר של יחסי העבודה, רישיונות, העברת נכסים וכן הליכי מס ומטבע חוץ. אין להניח שאת הצורה שנבחרה תחילה ניתן יהיה מאוחר יותר להחליף בשינוי שם בלבד. אם נלקחת בחשבון אפשרות ההמרה, מומלץ להתחיל בסעיפי ההעברה של החוזים העיקריים ובזכויות השימוש בקניין הרוחני.

גם הליכי הנסיגה נבדלים. אם סניף של חברה זרה מתכוון להפסיק את ההפעלה בטאיוואן, יש לבקש את מחיקת רישום הסניף (廢止分公司登記) לפי סעיף 378 לחוק החברות. החובות, חובות המס, העבודה, החוזים והרגולציה שנולדו לפני בקשת המחיקה אינם נעלמים עם זאת מעצם הבקשה. את ההסדר עם השותפים, סיום יחסי העבודה, גביית החייבים, מימוש הנכסים, דיווח המס וסידור חשבונות הבנק יש לבצע בסדר המתאים.

לפי סעיף 379 לחוק החברות, מחיקת רישום הסניף אינה משפיעה לא על זכויות הנושים ולא על חובות החברה הזרה. הנושים רשאים להמשיך להפעיל את הזכויות שנולדו מההפעלה שלפני המחיקה, והחברה הזרה נושאת בחובות. לכן מחיקת הסניף מן הפנקס אינה מלמדת שהאחריות בעבר נסגרה. את החוזים והערבויות בעלי פוטנציאל סכסוך, את משך ביקורת המס האפשרי ואת חובות שמירת התיקים יש לאמת.

אם כל הסניפים הטאיוואניים של חברה זרה נמחקים, לפי סעיף 380 לחוק החברות יש לחסל את הזכויות והחובות שנולדו מההפעלה בטאיוואן ומהסניפים. החובות שלא שולמו לאחר החיסול (清算) נותרים על החברה הזרה. העיקרון שלפיו המשרד הראשי הזר והסניף הם אותו נושא זכויות פועל לא רק בכניסה, אלא גם בנסיגה. את מינוי המחסל (清算人), את ההודעה לנושים, את הדיווח ואת טיפול הכספים הנותרים יש להתאים להליך העדכני ביותר.

החברה הבת הטאיוואנית היא אישיות משפטית עצמאית ואינה הולכת אחר מחיקת רישום סניף זר, אלא אחר הפירוק (解散) והחיסול לפי חוק החברות. את החלטת בעלי המניות, את המחסל, את סידור הזכויות והחובות, את דיווח המס ואת חלוקת הרכוש הנותר יש לקיים לפי ההליך החל על החברה הבת. גם אם החברה האם החליטה לסגת מטאיוואן, אין להחזיר את הכספים מיד תוך התעלמות מהאישיות המשפטית של החברה הבת ומיחסי הנושים. אין לטפל בהליכי הסגירה ובעומס העבודה של שתי הצורות כזהים.

הבחירה הסופית בטוחה יותר אם היא נבחנת בידי מומחים בטאיוואן ובמקום המשרד הראשי החולקים את אותן עובדות. אם מסופקים תוכנית הפעילות, תרשים הארגון, המשקיעים, החוזים הצפויים, זרימת הכספים, שיבוץ כוח האדם ותרחיש הנסיגה, ניתן לאמת את השאלות המשפטיות, המיסויות, החשבונאיות ושל מטבע החוץ באופן מקושר. לאחר ההקמה יש לבדוק באופן תקופתי אם ההפעלה בפועל לא סטתה מהמבנה שנבחר.

מקורות רשמיים

• מאגר הנורמות של משרד המשפטים של טאיוואן — חוק החברות
• מאגר הנורמות של משרד המשפטים של טאיוואן — ההוראה בדבר שיעור הניכוי במקור על דיבידנדים המשולמים למי שאינם תושבים (各類所得扣繳率標準), ולא סעיף 10 לחוק מס העסקים
• מאגר הנורמות של משרד המשפטים של טאיוואן — חוק מס ההכנסה
• משרד האוצר של טאיוואן — הנחיה על הניכוי במקור של דיבידנדים המשולמים לבעלי מניות בחוץ לארץ
• משרד האוצר של טאיוואן — פרשנות הנוגעת לרווח הסניף של חברה זרה
• משרד האוצר של טאיוואן — הנחיה על החרגת דיווח הרווחים שלא חולקו
• משרד האוצר של טאיוואן — הנחיה על הסכם מס ההכנסה טאיוואן–קוריאה
• מאגר הנורמות של משרד המשפטים של טאיוואן — סעיף 10-1 לחוק החדשנות התעשייתית
• Taiwan Stock Exchange — קריטריוני קבלה
• Invest Taiwan — הליך השקעה ורישום של סניף חברה זרה

הנחיות קשורות

• באילו עניינים אנו מטפלים
• יסודות הקמת חברה בטאיוואן
• יצירת קשר

---

מאמר זה הוא חומר מידע כללי למטרות חינוך על ההבדלים בין החברה הבת הטאיוואנית לבין הסניף של חברה זרה; אינו ייעוץ משפטי או מיסויי למקרה קונקרטי, ואין לקרוא בו קביעת תוצאה מסוימת. הכללים החלים והטיפול המיסויי עשויים להשתנות לפי מושב המשקיע והמשרד הראשי, תוכן הפעילות, העסקאות וזרימת הכספים, תנאי ההסכם והפרקטיקה העדכנית ביותר של הרשות המוסמכת; לפני ביצוע הקמה, השקעה, חוזה, דיבידנד או העברה יש לאמת את המקורות הרשמיים העדכניים ביותר ואת הנסיבות הפרטניות.

עורכת הדין Wei Tseng (曾雋崴)